שוקולד

היה זה חול המועד סוכות, תשע"א.

מרוב תכנונים ותכניות, מצאתי עצמי פנויה ליום שלם בבית חמותי.

לפתע פתאום, הבהיק בראשי רעיון: 

שוקולד!

*

שנים, שנים שלא הכנתי פרלינים. עם טמפרינג ומלא סוגי גנאשים ומטבח שכולו מלוכלך משוקולד בכל גווני החום והלבן.

הפיכתי לשומרת כשרות מקשה על עניין מריחת השוקולד בן 50 המעלות על השיש, כל שכן הימצאותי בבית החמות, וכל זה בלי להזכיר את הנמלים שמדי פעם צצו בין שיפולי השוקולד הלבן (רק בשוקולד לבן מוצאים נמלים? מעניין מאוד).

זכרתי שיש שיטות טמפרינג "לעצלנים", ועודף המוטיבציה שלי שיכנעה אותי שגם אם הטמפרינג לא יצא מושלם, עדיין יהיה כיף לבוא במחווה לימים עברו ועל הדרך לספק לבעלי כמה פרלינים מענגים שלא עלו 5 שקלים היחידה**.

המסקנה: אני עצלנית לנצח.

אני באמת לא רואה שום סיבה ללכלך את השיש, לטרוח מראש על הקירור שלו, להתיז שוקולד לכל עבר ולנשנש נמלים, כשאפשר פשוט להוסיף גושי שוקולד לא מומסים ולהעביר את הבאן-מארי מעל מים קרירים, כשיוצא מזה טמפרינג מושלם.

חיש-קל אצתי לי ל"סושף" והתפללתי בדרך שחמאת הקקאו שלהם כשרה (אכן כשרה!), הצטיידתי בתבנית פרלינים חדשה מסיליקון, אספתי מבית הורי את השפכטלים הדרושים ומד הטמפרטורה, והתחלתי בהכנות שמחה וטובת לבב.

על הדרך הכנתי גם טראפלס אוריאו'ז. מה אומר ומה אגיד, OMG! שירלי נמש צדקה כשהיא המירה חצי מכמות האוריאו'ז בביסקוויטים טחונים. יצא ממש מרוכז מדי ו.... מלוח. ממש ממש מלוח. זה לא מנע בעדי לאכול כמעט חצי מהכמות, אבל בלוטות הטעם שלי לא סולחות עד עצם היום הזה.

היה זה השימוש הראשון שלי בתבניות סיליקון, ולקח לי זמן להבין את הקטע איתן. זה מאוד שונה מתבניות פלסטיק: אם לא מחלצים את השכבה הראשונה של השוקולד מתוך השקעים לפני המילוי, יהיה מאוד מאוד קשה לחלץ את הפרלינים השלמים בלי למעוך אותם. הסיליקון אמור להיות נוח יותר לתפעול במקרה של טמפרינג לא מוצלח, אבל חוששני שאני מעדיפה את תבניות הפלסטיק שמעולם לא מעכו לי פרלין עדין וחף מפשע. 

את תהליך ההכנה לא חשבתי לצלם, מהסיבה הפשוטה שאני אוהבת את הקאנון הידנית והישנה שלי פרוֵוה, ללא חשש שוקולד או אגוזים טחונים (טוב נו, אני מודה, המטבח היה חשוך).

עד הפעם הבאה שיעלו בידי כמה שעות פנויות, שפכטלים ומד טמפרטורה זמינים.

***

* הקיר הצהוב בנדיבות בית חמותי, שיש לציין, לקחה מאוד בקלות את העובדה המפתיעה שהמטבח כולו היה מכוסה במעטה של שוקולד כשחזרה הביתה בסוף ההכנות.

** כך קיפחו את חייהם 2 פרלינים של Roy שקניתי לבעלי לשבת, והיו קצת יותר מדי זמן בתיק שלי כשעליו עוד כמה דברים. ראו הוזהרתם, שוקולד נמס בחום.

מה ירוק-לבן מבחוץ וירוק-לבן מבפנים?

הימים הם שלהי קיץ 2010.
המקום: שוק מחנה יהודה.
השאלה מכה בי רצא ושוב: גלידה, או לא גלידה?

בעודי מתחבטת בשאלה הרת הגורל, המוכרת מגלה תושיה: "תטעמי", היא אמרה.
על הכפית ניצבה עיסה לבנה בעלת גושישים קטנים.
אני, בספקנות רבה, "שהכל נהיה בדברו". מכניסה לפי.

כך גיליתי את השילוב המטלטל של חלבה, שוקולד לבן ופיסטוק.

***

הימים הם ימי חופשת הקיץ האחרונים, טרם שובי לגוב האריות (בית-ספר לאמנות בקצה של הקצה של המסדרון אי שם בעיר שחוברה לה יחדיו).

המקום: השיש הביתי, תחת אור הניאונים.

המטרה: לרקוח מתכוני מאפים שיהוו ארוחת בוקר זריזה, יערבו לחכינו ויהיו בריאים במידה מסוימת (הכל יחסי, כן).

***

מיני-מאפינס שיבולת שועל עם חלבה, שוקולד לבן ופיסטוק / וריאציה על המתכון הזה מהאתר של Quaker Oats

חצי כוס סוכר חום

1/3 כוס שמן

חצי קופסא (100 גרם) גבינת שמנת שעמדה קצת מחוץ למקרר (אין שום צורך ביותר מ-5% שומן. אני מאמינה שגם גבינה לבנה תצא טוב.)

3 כפות יוגורט

3/4 כוס חלב

ביצה

כפית תמצית וניל

כוס שיבולת שועל (אני מעדיפה להשתמש בשיבולת שועל לבישול מהיר)

3/4 כוס קמח מלא (אל חשש! עם כל החלב והגבינה והיוגורט הזה, לא מרגישים בכלל את הקמח המלא)

כף אבקת אפיה

חצי כפית מלח (חיוני ביותר ומחמיא מאוד לחלבה ולפיסטוק)

1/4 כוס פיסטוק קצוץ גס

1/4 כוס חלבה חתוכה לקוביות (לא קטנות מדי - שהיא לא תתפורר ותיבלע בעיסה)

1/4 כוס שוקולד צ'יפס לבן

ערבבו נא את הקמח, שיבולת השועל, אבקת האפיה והמלח בקערה.

בקערה נפרדת - ערבבו סוכר, גבינה, יוגורט ושמן בעזרת מקציף ידני עד שמתקבלת תערובת חלקה וקרמית. הוסיפו ביצה, חלב ותמצית וניל. 

ערבבו את 2 התערובות יחדיו, ורגע לפני שזה מתאחד לחלוטין ללא גושים, הוסיפו את הפיסטוק, החלבה והשוקולד הלבן מומלץ להפריש כמות קטנה מהתערובת של שלושתם על מנת לזרות קצת מעל כל מאפין.

הזליפו לתבנית מיני-מאפינס מסיליקון (אם לא מסיליקון - שמנו אותה טוב טוב), פזרו מעל קצת מהחלבה-שוקולד-פיסטוק ששמתם בצד והכניסו לתנור על 180 מעלות למשך כ-10 דקות, רק עד הרגע שבו האמצע נראה יציב וספוגי ולא דקה אחרי.

 

באשר לארטיפקים - אם חשקה נפשכם בביסים קראנצ'יים ומתפצפצים לרוב, לכו על 1/3 כוס מכל אחד. אם במאפה נעים ומפתיע חפצתם, הישארו עם ה-1/4 כוס.

נכון שיש חוק ברזל שמאפים במיטבם ברגע יציאתם את התנור, אך לאחר צינון קל השוקולד והחלבה נהיים שוב מוצקים ומרגישים אותם בביסים וכל העסק הרבה יותר נחמד.

לשמור בקופסא אטומה בקירור. מומלץ לצרוך תוך יומיים, לאחר מכן הם אכילים לחלוטין אך מתחילים קצת להתייבש.

***

שלא תבינו לא נכון, אני טיפוס של שוקולד. לחלוטין. 

לעתים רחוקות ביותר תתפסו אותי מכינה עוגת דבש או עוגת תפוחים, אבל רק כשצריך משהו פרווה.

תנו לי שוקולד מריר עם 60% מוצקי קקאו, עם חמאה בשפע, קצת קמח וקצת ביצים, אני אהיה מאושרת.

זאת המהפכניות של המתכון הזה: הוא לא שוקולדי (בלי להעליב, שוקולד לבן הוא לא שוקולד), הוא מדהים, והוא אפילו רחוק מלהיות מושחת. 

מה עוד עשוי להימצא בין אלו השורות?

הרבה הרבה צילום, הרבה out of focus, שוקולד, פה ושם אוכל שמנסה להיות קצת בריא, פה ושם עבודת יד.

כל התמונות בפוסט זה צולמו במצלמה אנלוגית, וכך אני מקווה שיהיו כל התמונות בבלוג. כשיהיו תמונות דיגיטליות אתם תבחינו, אל תדאגו (יהיה יותר מדי פוקוס וצבעים משעממים).

מאחלת שנת לימודים קלה לכל מי שנפרד מחיים נטולי לחץ ועצבים בשבוע הבא.