יום ראשון, 17 באוקטובר 2010

שוקולד

היה זה חול המועד סוכות, תשע"א.
מרוב תכנונים ותכניות, מצאתי עצמי פנויה ליום שלם בבית חמותי.
לפתע פתאום, הבהיק בראשי רעיון: 

שוקולד!

*

שנים, שנים שלא הכנתי פרלינים. עם טמפרינג ומלא סוגי גנאשים ומטבח שכולו מלוכלך משוקולד בכל גווני החום והלבן.
הפיכתי לשומרת כשרות מקשה על עניין מריחת השוקולד בן 50 המעלות על השיש, כל שכן הימצאותי בבית החמות, וכל זה בלי להזכיר את הנמלים שמדי פעם צצו בין שיפולי השוקולד הלבן (רק בשוקולד לבן מוצאים נמלים? מעניין מאוד).
זכרתי שיש שיטות טמפרינג "לעצלנים", ועודף המוטיבציה שלי שיכנעה אותי שגם אם הטמפרינג לא יצא מושלם, עדיין יהיה כיף לבוא במחווה לימים עברו ועל הדרך לספק לבעלי כמה פרלינים מענגים שלא עלו 5 שקלים היחידה**.
המסקנה: אני עצלנית לנצח.
אני באמת לא רואה שום סיבה ללכלך את השיש, לטרוח מראש על הקירור שלו, להתיז שוקולד לכל עבר ולנשנש נמלים, כשאפשר פשוט להוסיף גושי שוקולד לא מומסים ולהעביר את הבאן-מארי מעל מים קרירים, כשיוצא מזה טמפרינג מושלם.
חיש-קל אצתי לי ל"סושף" והתפללתי בדרך שחמאת הקקאו שלהם כשרה (אכן כשרה!), הצטיידתי בתבנית פרלינים חדשה מסיליקון, אספתי מבית הורי את השפכטלים הדרושים ומד הטמפרטורה, והתחלתי בהכנות שמחה וטובת לבב.
על הדרך הכנתי גם טראפלס אוריאו'ז. מה אומר ומה אגיד, OMG! שירלי נמש צדקה כשהיא המירה חצי מכמות האוריאו'ז בביסקוויטים טחונים. יצא ממש מרוכז מדי ו.... מלוח. ממש ממש מלוח. זה לא מנע בעדי לאכול כמעט חצי מהכמות, אבל בלוטות הטעם שלי לא סולחות עד עצם היום הזה.


היה זה השימוש הראשון שלי בתבניות סיליקון, ולקח לי זמן להבין את הקטע איתן. זה מאוד שונה מתבניות פלסטיק: אם לא מחלצים את השכבה הראשונה של השוקולד מתוך השקעים לפני המילוי, יהיה מאוד מאוד קשה לחלץ את הפרלינים השלמים בלי למעוך אותם. הסיליקון אמור להיות נוח יותר לתפעול במקרה של טמפרינג לא מוצלח, אבל חוששני שאני מעדיפה את תבניות הפלסטיק שמעולם לא מעכו לי פרלין עדין וחף מפשע. 
את תהליך ההכנה לא חשבתי לצלם, מהסיבה הפשוטה שאני אוהבת את הקאנון הידנית והישנה שלי פרוֵוה, ללא חשש שוקולד או אגוזים טחונים (טוב נו, אני מודה, המטבח היה חשוך).
עד הפעם הבאה שיעלו בידי כמה שעות פנויות, שפכטלים ומד טמפרטורה זמינים.



***
* הקיר הצהוב בנדיבות בית חמותי, שיש לציין, לקחה מאוד בקלות את העובדה המפתיעה שהמטבח כולו היה מכוסה במעטה של שוקולד כשחזרה הביתה בסוף ההכנות.

** כך קיפחו את חייהם 2 פרלינים של Roy שקניתי לבעלי לשבת, והיו קצת יותר מדי זמן בתיק שלי כשעליו עוד כמה דברים. ראו הוזהרתם, שוקולד נמס בחום.



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה