טעות פוריה (עוגת מקרון)

לפעמים, מסתבר, מקרונים לא מצליחים.

הדבר עשוי לגרום לעגמת נפש רבה, במיוחד במקרה בו הכנתם כמות כפולה של מתכון שמניב כמות די גדולה לכתחילה.

לפעמים תכננתם להכין אותם לכבוד ראש השנה, כקינוח רב-רושם, אסתטי ונעים בפה, עם שתי כבות של מליות.

ואז,

...

הם לא מצליחים.

(תמצית התות שקניתי בשוק אשמה. באמת.)

מה עושים? (אחרי הבכי והפאניקה)

אתם רואים לאן אני חותרת

כאב הלב במקרונים שלא מצליחים הוא כפול, גם בגלל ההשקעה הרבה שירדה לטמיון, וגם בגלל העלות הלא זניחה של חומרי הגלם.

אבל מאז שהתחתנתי עם רומני, למדתי ששום דבר שווה ערך לא זורקים לפח.

(יש אף שיאמרו, שהגולם קם על יוצרו, ולא מוכן לזרוק אפילו אגוזי קשיו שנַס ליחַם)

התחשק לי, לשבירת הצום של יום כיפור, עוגה דחוסה. נימוחה, ספוגית, מלאת ניחוחות ודחוסה.

אם חושבים על זה, כשטוחנים מקרונים שיצאו כעורים, מקבלים אבקת שקדים, סוכר וחלבונים מיובשים = בסיס מעולה לשלל עוגות ומאפים.

אז למה לא להכין מזה עוגה נימוחה ונעימה?

עוגת מקרון
מתכון שלי

מספיק לאינגליש קייק אחת
(המתכון יתאים מאוד מאוד לתבניות שקעים קטנות בצורות. הן יקבלו יפה את הצורה, וגם ככה זו עוגה מרוכזת שכיף לאכול ממנה ביסים קטנים)

רכיבים:
3 כוסות מקרון טחון - 150 גרם
1/2 פיסטוקים טחונים - 45 גרם (הפיסטוקים נותנים ארומה מיוחדת מאוד. אם לא אוהבים, אפשר להשתמש בשקדים טחונים)
2 ביצים
1/3 כוס שמן צמחי + 1/2 כוס רסק תפוחים / או 1/2 שמן + 1/4 כוס מים
3 כפות ליקר אמרטו, פרנג'ליקו, או משהו אגוזי (או שלא) אחר
3 כפות קורנפלור
3 כפות קמח
1/2 כפית תמצית וניל
גרידה מחצי לימון

מערבבים את המקרון הטחון, הפיסטוקים, הקורנפלור והקמח.
בקערה נפרדת, מערבבים 2 ביצים עם שמן ורסק תפוחים או מים, ליקר, תמצית וניל וגרידת לימון.
מאחדים את שתי התערובות ומערבבים עד לקבלת תערובת חלקה.
יוצקים לאינגליש קייק מרופדת בנייר אפיה או משומנת כהוגן.

אופים בתנור שחומם מראש על 180 מעלות למשך כ-25 דקות, עד שקיסם יוצא עם פירורים לחים.
אם אופים בתבנית מיני-שקעים, אופים כ-10 דקות.



זו עוגה צנועה, עדינה ומלאה בטעמים. פיסטוקים, גרידת לימון, וניל וליקר יוצרים תערובת טעמים מפתיעה.
היא מאוד דחוסה במרקמה. אם אתם אוהבים את העוגות שלכם מעט אווריריות, אפשר להוסיף חצי כפית אבקת אפיה.

למה אין סוכר במתכון? האם השתגעתי?
לא. אבקת המקרונים מכילה אחוז נכבד מאוד (מאוד) של סוכר, היא תהיה מתוקה דיה. גם ככה עדיף שהיא לא תהיה במתיקות מסחררת בשביל לתת ספייס לטעמים של הפיסטוק והלימון. אם אתם חוששים, אפשר להוסיף שתי כפות סוכר.

-----
תודה מקרב לב לאלמונית ששלחה לי איגרת שנה טובה.
היא מתוקה כמו עשרים עוגיות מקרון לפחות, ושימחה אותי לפחות עד לחודש שבט.
תודה.

המקרון ואני

(אני הולכת לנהוג במדיניות הבלגה והתעלמות מהמצב השורה כרגע בארץ. אני בטוחה שלאף אחד מאיתנו לא חסר עיסוק בחדשות בימים אלו. אתם איתי?)

---

זו לא היתה אהבה ממבט ראשון.



אני לא נוטה לנהות אחרי טרנדים, שלא לומר, נוטה לסלוד...

גם את טרנד הקאפקייקס אני עדיין מעכלת לאט לאט (איך לעזאזל אוכלים כזה דבר גדול ורב-שכבתי? זה לוקח את שאלת הקרמבו והמילקי בכוס מדידה קטנה)

כשהארץ נתמלאה סגידה לעוגיות מקרון, נותרתי אדישה וספקנית.
למה להשקיע כ"כ הרבה זמן וחומרי גלם יקרים בעוגיות גחמניות בצבעים זרחניים?!

עם עניין הצבעוניות עדיין לא השלמתי. לא רואה שום סיבה לאכול עוגיה ורודה, סגולה או כחולה.

השינוי החל אחרי שנתקלתי בפוסט בשם Macarons are for eating בבלוג Brave Tart.
התיזה שלה היא שלא נורא אם מקרונים מתחרבשים ונראים נורא. הם פשוט מאוד מאוד טעימים.
(וואלה? טעימים?)
ובכנות, אני לא יכולה לומר שהאתגר לא משך אותי. לכבוש את פסגת הפטיסרי עם העוגיות העדינות ומלאות הקפריזה האלה.

דבר הוביל לדבר ומצאתי את עצמי מנפה שקדים ואבקת סוכר, מקציפה חלבונים, מקפלת, מזליפה, ועומדת מהופנטת מול התנור.
כך נשאבתי לטרנד עוגיות המקרון.



ניסיתי מתכונים מספר. האמת היא שכולם די הצליחו לי, חוץ מהעובדה הלא פתורה שהם לפעמים יוצאים לי חלולים (יש לי כמה בירורים עם התנור שלי בנוגע לזה. גם בסוגיה הזאת ל-Brave Tart יש מה לומר).

למרות שיש מי שיגיד שמדובר בבזבוז זמן שלא לצורך, אני מעדיפה את המתכונים עם המרנג האיטלקי. טיפה יותר מסובך, אבל העיסה יוצאת סמיכה ומאוד מאוד נוחה לעבודה. גם את המרקם הסופי אהבתי יותר. הכיפה פריכה ואיתנה, ובפנים רך וענוג.

אני עם השגעונות שלי, לא מסוגלת להכין כמעט אף מתכון לפי הספר, וכאן את יצר המרדנות אני מנסה לנתב לשימוש בסוגי אגוזים שונים.
כמות שווה של אגוזי לוז טחונים ושל שקדים הניבה מקרונים נפלאים, בעלי טעם עמוק וחספוס אלגנטי.



עוגיות מקרון-אגוזי-לוז
וריאציה על מתכון מהספר של רביבה וסליה

200 גרם סוכר
60 מ"ל מים
75 גרם חלבונים (2 חלבונים מביצים מספר 2)
100 גרם שקדים (לא חייבים להיות מולבנים)
100 גרם אגוזי לוז
200 גרם אבקת סוכר
75 גרם חלבונים (2 חלבונים מביצים מספר 2) <-כן, שוב

בסיר קטן, ממיסים את הסוכר והמים תוך כדי ערבוב, להכנת סירופ סוכר. אם יש בידיכם מד-חום סוכר, ממשיכים לבשל את הסירופ עד 118 מעלות. אם אין לכם, בצק אלים הכינה הדרכה בדיוק בשבילכם.
במקביל, מקציפים 75 גרם חלבונים בעוצמה נמוכה עד לכדי קצף יציב. 
כשסירופ הסוכר מגיע לטמפרטורה הנכונה והקצף יציב, מוזגים פנימה במהירות את הסירופ תוך כדי הקצפה. 
ממשיכים להקציף עד שהמרנג מתקרר לגמרי.

ממיסים חצי כפית נס קפה בכמה טיפות מים (כמה שפחות!), מוזגים לקצף ומערבבים. זה יהיה צבע המאכל שלנו, שיתן גוון בז'י יפה למקרונים.

במעבד מזון טוחנים את השקדים ואגוזי הלוז יחד עם אבקת הסוכר (היא עוזרת שהשומן באגוזים לא יתפרק ותקבלו משחה. אמנם טעימה, אבל משחה). לאחר שהתערובת דקה-דקה מסננים אותה במסננת סטנדרטית.
מוסיפים לשקדים ואגוזים הטחונים את 75 גרם החלבונים הנוספים. מערבבים עד שנוצרת תערובת אחידה וסמיכה.
מקפלים פנימה בעדינות את המרנג לתוך התערובת עד שהיא אחידה לגמרי.

מעבירים לשקית זילוף עם צנתר עגול חלק, מזליפים עיגולים אחידים בגודל הרצוי ע"ג נייר איפה עם רווחים של 2 סנטימטר.
דופקים את המגש על השולחן כמה פעמים, להיפטר מבועות אוויר שיבאסו לכם את המקרונים.

אופים בתנור על 160 מעלות, כל פעם תבנית אחת בתנור. אופים למשך 6 דקות, הופכים את התבנית ואופים עוד כ-2-4 דקות, לקבלת אפיה אחידה.
המקרונים צריכים להיות יציבים אבל לא יבשים לחלוטין מבפנים.
לאחר שהמקרונים התקררו לגמרי, מסירים אותם מנייר האפיה, ממיינים לזוגות לפי גודל, ממלאים, ונותנים להם לנוח לילה במקרר.
הם לא יהיו טעימים לפני מילוי + לילה במקרר.

מלית אגוזי לוז
120 גרם אגוזי לוז 
200 מ"ל שמנת מתוקה
100 גרם שוקולד מריר

שימו לב: הכינו את המלית בטרם תשטפו את מעבד המזון מריסוק השקדים והאגוזים!

קולים את אגוזי הלוז בתנור על 180 מעלות למשך 5-7 דקות, עד שהם זהובים. לאחר שהתקררו, מסירים בעזרת מגבת את הקליפות החומות. הן צריכות לרדת די בקלות.
טוחנים במעבד מזון את אגוזי הלוז עד שמתקבלת משחה נוזלית (זה יקח כמה דקות טובות. אל תפסיקו כשזה נראה מאוד גרגרי וסמיך).
מוסיפים את השמנת והשוקולד וממשיכים לרסק. 
משהים במקרר עד להקשיה. כשמוכנים למלא את המקרונים, מוציאים את המילוי מהמקרר מראש, שיתרכך מעט.
מעבירים לשקית זילוף ומזלפים בין זוגות המקרונים כאוות נפשכם.



המלית יוצאת קצת מרירה, וכך טוב בעיני. עוגיות המקרון עצמן הן מאוד מתוקות ולכן זקוקות למלית מתוקה מה שפחות.





התמונות צולמו במסגרת תרגיל בקורס צילום המהולל של מתכוניישן.
בהמשך אקדיש פוסט שלם ומפורט לקורס הזה, ששינה את חיי. לא פחות.

סוף שבוע רגוע, שמח, מתוק ושקט.
שהשלום יתחיל בתוכנו.