‏הצגת רשומות עם תוויות גבינה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות גבינה. הצג את כל הרשומות

יום שני, 10 בספטמבר 2012

מאפינס של סעודה שלישית

כששומרים שבת, יש פלא כזה שנקרא סעודה שלישית.

הרקיע מתחיל להתכהות. האוירה אפופה ברגשות מעורבים; העצב על צאת השבת, ההרגשה שהנשמה היתרה הולכת ונעלמת, בד בבד עם ההתרגשות לקראת השבוע הבא עלינו.
והאוכל חלבי.
והזמירות הכי יפות של השבת.

פעם, כשגרנו בקריית-משה, היתה לנו מרפסת בחדר השינה והיינו אוכלים שם את הסעודה השלישית. בהתחלה השמש סינוורה, ואז לאט לאט התרחקה, עד שנעלמה כליל ונהיה חשוך לגמרי והאורות כבויים.
פנסי הרחוב מאירים את ברכת המזון.


ההתנסות הראשונה במתכון המקורי. פחות מעיזים, פחות בעלי נוכחות.


מאפינס של סעודה שלישית (עם פלפלים קלויים וגבינה בולגרית)
התחיל ממתכון של שמו מ"שבתות וחגים", ושונה לגמרי

2 ביצים גדולות
חבילת גבינה לבנה (250 גרם)
1/3 כוס שמן זית (80 מ"ל)
1/4 כוס חלב (60 מ"ל)
280 גרם קמח - חציו מלא, או כולו 70% מלא
1 שקית אבקת אפיה
1/3 כפית מלח (תיזהרו עם זה, הגבינה ממליחה ביג טיים)
125 גרם גבינה בולגרית או פטה מפוררת כס
1/2 כוס פטרוזיליה קצוצה גס
3 פלפלים גדולים שנחצו, התרוקנו ונאפו למשך שעה וחצי על 160 מעלות (פנים הפלפל כלפי מטה), חתוכים גס

מחממים תנור ל-180 מעלות ומסדרים מנז'טים בתבנית שקעים, או לחילופין משמנים קלות תבנית סיליקון.
טורפים בקערה את הביצים, הגבינה הלבנה, החלב ושמן הזית.
מוסיפים פנימה את הקמח, אבקת האפיה והמלח. מערבבים רק עד שמתחילה להיווצר תערובת אחידה.
מוסיפים את הגבינה הבולגרית/הפטה, הפטרוזיליה והפלפלים הקלויים. מערבבים טיפה עד להטמעה.
יוצקים לתוך המנז'טים עד 3/4 מגובהם. אפשר גם לזרות גרעיני חמניה מעל.
אופים כ-20 דקות, עד שהמאפינס זהובים ויציבים.

זהובים ויציבים

אפשר גם עם עגבניות מיובשות.

יום שלישי, 17 בינואר 2012

ענן ושמו ריקוטה

הכל התחיל בביקור במחלבת "ארץ זבת חלב ודבש"*, בו צ'ופרתי בחבילת גבינת ריקוטה שהיתה יום לפני תאריך התפוגה.
הייתי חייבת לחשוב מהר כיצד לנצל אותה, ונפל הפור על עוגת ריקוטה ושוקולד מהספר "עוגות גבינה" של רות אוליבר.



מסיבה שלא ברורה לי, כמות הסוכר היתה לא הגיונית ברמות שלא ניתן לתאר, ומצאתי את עצמי מוסיפה עוד גבינה, ועוד ביצה (פתאום נהייתי סקפטית לגבי הרעיון של מלית לא אפויה), וקמח, ועוד ועוד, וכך נולד מתכון חדש ומשובח.

זוהי לא עוד עוגת שוקולד-גבינה. גבינת הריקוטה מתמסרת לחיך, היא רכה וענוגה ואין לה את החמיצות של גבינה לבנה או גבינת שמנת**. שכבת השוקולד היא למעשה עיסת כדורי שוקולד מושחתת. כך דרים השניים בכפיפה אחת, העדינות והמתיקות המתונה של הריקוטה מאזנת את האוברקיל המתוק של שכבת השוקולד.


עוגת גבינת ריקוטה ושוקולד / מתכון שלי



לשכבת הבסיס:
150 גרם חמאה
100 גרם שוקולד מריר
250 גרם ביסקוויטים בטעם שוקולד, מפוררים

לשכבת הגבינה:
400 גרם גבינת ריקוטה
200 מ"ל שמנת חמוצה
135 גרם סוכר
2 כפות קמח
3 ביצים
כפית תמצית וניל
100 גרם שוקולד מריר טחון דק

מכינים את שכבת הבסיס:
ממיסים חמאה ושוקולד. מערבבים עם הביסקוויטים. משטחים על תבנית, מהדקים ומעבירים למקפיא ל-10 דקות.

מכינים את שכבת הגבינה:
מערבלים במערבל חשמלי ריקוטה עם שמנת וסוכר במהירות בינונית עד שהתערובת אחידה. מוסיפים את הביצים אחת אחת וממשיכים לערבל עד שהתערובת חלקה.
מוסיפים את הקמח והשוקולד הטחון ומערבבים בעדינות עד שהם נבלעים.
מוזגים על תערובת השוקולד ואופים בתנור שחומם מראש על 160 מעלות, כ-30 דקות, עד שמסביב זהוב במקצת והאמצע נראה מט אבל עדיין רוטט.
מעבירים לקירור למשך 3 שעות.
אם אתם לא עצלנים כמוני, אפשר להזליף קצת שוקולד מריר מומס בזיגזגים, זה יפה ונותן אחרית-דבר מתפצפצת בפה.




תהנו.

---
* לא, זוהי לא רשומה פרסומית, ואני מתחייבת בהן צדקי שלעולם לא יהיו כאן כאלה. פיכסה.
** כל הפאנצ'ליין של העוגה הזאת היא גבינת הריקוטה; בעיקרון, אני בד"כ בעד להחליף כל דבר בכל דבר, אבל במקרה הזה אני ממש ממש לא ממליצה להחליף בגבינות אחרות. טוב נו, אולי עם מסקרפונה זה יהיה מעניין. בבקשה תדווחו אם ניסיתם.

יום שלישי, 28 בדצמבר 2010

בלי פירורי ביסקוויטים ובלי ג'לטין

שעת כמעט לילה כמעט מאוחרת, אחרי יום לימודים ארוך ואינטנסיבי כמו שרק יום שלישי יודע להיות, הקטנה במיטתה, הבעל עם החברותא. בצק השמרים תופח לו לאיטו בקערת הקיצ'נאייד, ואני כאן עם אצבעות קרות משכנעת את עצמי שהגיע הזמן לעבור את משבר ה"אין לי זמן" ולשים קץ להזנחה של מה שהתחלתי כאן.
נשים דברים על דיוקם; ממש לא התכנסנו כאן בשם בצק השמרים. מתכונים לבצק שמרים לא חסרים ברחבי האינטרנט וברחבי ספרי האפיה, ואין לי שום יומרה לנסות לחדש משהו בשדה בצקי השמרים. הפעם הלכתי על הבצק של עוגיונט מהשת"פ עם דברים בעלמה.

הבשורה שלי הפעם היא עוגת גבינה. כן, גם וריאציות של עוגות גבינה לא חסרות בעולם, אבל את זו, תאמינו לי, לא כדאי לפספס. ריבועי גבינה, ליתר דיוק (או משולשי, או מתומני, או עיגולי - אני לא אכפה חיתוך ריבועי על אף אחד). יש בהם שיבולת שועל ונוגט וטעם חמאתי-שקדי-פיסטוקי עשיר ומהפנט. לא אגזים אם אומר שזו אחת העוגות הנפלאות ביותר שטעמתי מאודי.



אסייג את עצמי קלות (אתם יודעים, אני סטודנטית בבצלאל, אני לא יכולה להגיד יותר מחמישה משפטים ברצף בלי לסתור את עצמי) ואציין שחלקים מסויימים במשפחה, מקצתם צעירים בשנים, לא חשבו כמוני. אינני יודעת עד כמה שונה היתה דעתם משום שהם שמרו על כללי הנימוסין הרווחים בקרב רוב בני האדם, אבל היה פשוט לראות שאין הם מתענגים עליה כפי שהתענגו על פצפוצי האורז בשוקולד המריר.

נסכם ונאמר שזוהי עוגה עם טעמים מפתיעים, אפטר-טייסט מהפנט, בלתי מושחתת ויותר מכל - אלגנטית להפליא.
במיוחד אם הולכים על שכבת אמצע של טחינה עם דבש וסילאן, מתקבלת עוגת גבינה אוריינטליסטית ואוונגארדית. גבינה, פיסטוק, שקד, ופתאום אפילו חלווה. היא לא הלם פרוע של מתיקות מתפרצת; היא מתונה, יש בה עומק. תשאירו את הביסים הרבה זמן בפה, בכל רגע מתפרש עוד רובד של טעם.
עכשיו, אני לא אשלה אתכם. זה תמיד משעשע אותי כשאומרים על עוגות עם שלוש שכבות שונות "10 דקות גג!". היא תגזול מכם דקות רבות ויקרות וכלים בכיור, והיא מהמוצדקות שבעוגות שלוקחות זמן ומלכלכות כלים.

נתקלתי בגרסתה המקורית ב-Bake or Break. אני חייבת להתוודות שיש לי בעיה קשה, קשה מאוד, להיצמד למתכונים.
אני עוד זוכרת את הפעם הראשונה שבה הכנתי מאפינס מאיזה ספר קטן. הפעם הראשונה שאפיתי, והרשיתי לעצמי לשנות בלי חשבון ("אני אוהבת דברים שוקולדיים, בואו נשים יותר שוקולד ופחות קמח, ופחות חמאה כי זה משמין"). בנס, הם יצאו טעימים, אבל לא תמיד קורים ניסים, ולא תמיד אני יודעת להצביע אם הבעיה היא במתכון המקורי או בשינויים שלי.
כאן אני ממליצה לחלוטין על השינויים שלי, ונותנת במה גם לשינויים שלכם.
shall we?



ריבועי גבינה ושיבולת שועל

שכבת הבסיס:
2 כוסות קמח
כוס שיבולת שועל אינסטנט
כוס סובין שיבולת שועל (כן, אפשר להשתמש בכוס שיבולת שועל נוספת במקום)
כוס שקדים טחונים דק
כוס פיסטוקים טחונים דק
כוס סוכר
חצי כפית סודה לשתיה
200 גרם חמאה מומסת

מערבבים בקערה את כל המצרכים מלבד החמאה. מערבבים פנימה את החמאה. שמים בצד כשליש מהתערובת (בשביל לפזר מעל לגבינה), ואת השאר משטחים על תבנית על גבי נייר אפיה. אופים על 180 מעלות כ-10-15 דקות עד להזהבה. התחתית לא תהיה קשיחה כמו שתצפו ממנה להיות אלא קצת פירורית וזה בסדר גמור. מניחים להצטנן קלות.

שכבת האמצע:
כל דבר שתרצו למרוח בין התחתית לגבינה. אני ממליצה על ממרח נוגט אגוזים או על טחינה גולמית מעורבבת בקצת דבש וסילאן. אפשר גם ריבה, נוטלה, מרציפן, פסטו, ווסאבי, וכאמור, כל שתעלו על רוחכם.
מורחים בעדינות שכבה כזאת שתהיה יפה ומורגשת, אבל לא תשתלט.

מרוח בנוגט

הגבינה:
450 גרם גבינה שמנת (גם חצי גבינה לבנה וחצי שמנת הולך. אפשר גם להכין מגבינת השמנת של בצק אלים)
2 ביצים
2 כפיות תמצית וניל
חצי כוס סוכר (אם השכבה האמצעית לא מאוד מתוקה, אפשר להוסיף 3/4 כוס סוכר)



טורפים את הגבינה עם הסוכר. מוסיפים את הביצים אחת אחת ולבסוף את תמצית הוניל. מזליפים מעל התחתית המרוחה שלנו. מפזרים בפירורים את הבצק שהשארנו בצד. אופים 35-40 דקות, עד שהגבינה והפירורים זהובים ויציבים.
מניחים לעוגה לנוח לילה במקרר. תאמינו לי, זה אמנם מפתה, אבל היא ממש לא שווה את זה כשהיא יוצאת חמה מהתנור. כמה שעות במקרר לפחות. הבצק מתגבש, הגבינה נסגרת על עצמה והטעמים נספגים אחד בשני והיא נפלאה ומדהימה ועשירה. אוונגארד.



כמה לקחים קטנים מהפעם-השניה-שהכנתי-עם-שינויים-אמיצים: אל תתפתו להחליף את הקמח הלבן במלא. גם לא להחליף חלק מהחמאה במים, מה שאני עושה לעיתים עם בצק פריך. אז אל. והכי חשוב, אל תאכלו אותה לפני כמה שעות במקרר.