טעות פוריה (עוגת מקרון)

לפעמים, מסתבר, מקרונים לא מצליחים.

הדבר עשוי לגרום לעגמת נפש רבה, במיוחד במקרה בו הכנתם כמות כפולה של מתכון שמניב כמות די גדולה לכתחילה.

לפעמים תכננתם להכין אותם לכבוד ראש השנה, כקינוח רב-רושם, אסתטי ונעים בפה, עם שתי כבות של מליות.

ואז,

...

הם לא מצליחים.

(תמצית התות שקניתי בשוק אשמה. באמת.)

מה עושים? (אחרי הבכי והפאניקה)

אתם רואים לאן אני חותרת

כאב הלב במקרונים שלא מצליחים הוא כפול, גם בגלל ההשקעה הרבה שירדה לטמיון, וגם בגלל העלות הלא זניחה של חומרי הגלם.

אבל מאז שהתחתנתי עם רומני, למדתי ששום דבר שווה ערך לא זורקים לפח.

(יש אף שיאמרו, שהגולם קם על יוצרו, ולא מוכן לזרוק אפילו אגוזי קשיו שנַס ליחַם)

התחשק לי, לשבירת הצום של יום כיפור, עוגה דחוסה. נימוחה, ספוגית, מלאת ניחוחות ודחוסה.

אם חושבים על זה, כשטוחנים מקרונים שיצאו כעורים, מקבלים אבקת שקדים, סוכר וחלבונים מיובשים = בסיס מעולה לשלל עוגות ומאפים.

אז למה לא להכין מזה עוגה נימוחה ונעימה?

עוגת מקרון
מתכון שלי

מספיק לאינגליש קייק אחת
(המתכון יתאים מאוד מאוד לתבניות שקעים קטנות בצורות. הן יקבלו יפה את הצורה, וגם ככה זו עוגה מרוכזת שכיף לאכול ממנה ביסים קטנים)

רכיבים:
3 כוסות מקרון טחון - 150 גרם
1/2 פיסטוקים טחונים - 45 גרם (הפיסטוקים נותנים ארומה מיוחדת מאוד. אם לא אוהבים, אפשר להשתמש בשקדים טחונים)
2 ביצים
1/3 כוס שמן צמחי + 1/2 כוס רסק תפוחים / או 1/2 שמן + 1/4 כוס מים
3 כפות ליקר אמרטו, פרנג'ליקו, או משהו אגוזי (או שלא) אחר
3 כפות קורנפלור
3 כפות קמח
1/2 כפית תמצית וניל
גרידה מחצי לימון

מערבבים את המקרון הטחון, הפיסטוקים, הקורנפלור והקמח.
בקערה נפרדת, מערבבים 2 ביצים עם שמן ורסק תפוחים או מים, ליקר, תמצית וניל וגרידת לימון.
מאחדים את שתי התערובות ומערבבים עד לקבלת תערובת חלקה.
יוצקים לאינגליש קייק מרופדת בנייר אפיה או משומנת כהוגן.

אופים בתנור שחומם מראש על 180 מעלות למשך כ-25 דקות, עד שקיסם יוצא עם פירורים לחים.
אם אופים בתבנית מיני-שקעים, אופים כ-10 דקות.



זו עוגה צנועה, עדינה ומלאה בטעמים. פיסטוקים, גרידת לימון, וניל וליקר יוצרים תערובת טעמים מפתיעה.
היא מאוד דחוסה במרקמה. אם אתם אוהבים את העוגות שלכם מעט אווריריות, אפשר להוסיף חצי כפית אבקת אפיה.

למה אין סוכר במתכון? האם השתגעתי?
לא. אבקת המקרונים מכילה אחוז נכבד מאוד (מאוד) של סוכר, היא תהיה מתוקה דיה. גם ככה עדיף שהיא לא תהיה במתיקות מסחררת בשביל לתת ספייס לטעמים של הפיסטוק והלימון. אם אתם חוששים, אפשר להוסיף שתי כפות סוכר.

-----
תודה מקרב לב לאלמונית ששלחה לי איגרת שנה טובה.
היא מתוקה כמו עשרים עוגיות מקרון לפחות, ושימחה אותי לפחות עד לחודש שבט.
תודה.

נחמה במנות קטנות

זה בא בתקופות.

לפעמים עוגה תופחת בתנור עושה את זה.
לפעמים מאפינס קטנים עם כל מיני דברים בריאים שהשיניים פוגשות.
לפעמים מוס שמתקפל במסירות לתוך כפית ונמס על הלשון.

לפעמים עוגיות קטנות, דחוסות, מתוקות ודקדנטיות שאי אפשר להפסיק לאכול.

הבטחתי פתרון לחלבונים מיותרים, הלא כן?

עוגיות פאדג' שוקולד (פרווה ללא תחליפים, ווהו!)

מכאן

3 כוסות אבקת סוכר (350 גרם)

2/3 כוס אבקת קקאו איכותית (75 גרם)

1/4 כפית מלח (חשוב ביותר)

3 חלבוני ביצים בטמפרטורת החדר

כפית תמצית וניל טובה

כוס שוקולד צ'יפס עם אחוז מוצקי קקאו גבוה (גם ככה כל מה שהולך כאן מתוק בטירוף)

מחממים תנור ל-180 מעלות.

שמים בקערה את אבקת הסוכר, הקקאו והמלח. 

מוסיפים בהדרגה את החלבונים ומערבבים. 

צריכה להתקבל עיסה צמיגית אך רכה, קצת כמו של בראוניז. לא נוזלית ונשפכת, ולא קשה כמו בצק עוגיות. (כאן היא מגדילה לעשות ומדגימה את הסמיכות הרצויה בוידיאו)

אם אחרי 3 חלבונים העיסה נראית לכם יבשה מדי, אפשר להוסיף עוד חצי חלבון או לחלופין כף של ממרח השוקולד החביב עליכם.

יוצקים בעזרת שתי כפות תלוליות קטנות על נייר אפיה.

אופים כ-10 דקות, בזהירות בזהירות. אם יצקתם עוגיות קטנות יותר, תאפו פחות, מן הסתם. העיקרון הוא שהן צריכות לצאת מהתנור כשהשוליים עשויים והלמעלה מבוקע ומבריק. 

הן תהיינה רכות מאוד; אל תתפתו לתת עוד זמן בתנור שייבש ויבאס להן את הצורה, ואל תתפתו לגרד אותן מנייר האפיה.

מסירים מנייר האפיה לאחר צינון מוחלט.

פינוק.

היה זה ערב יום חמישי, מאותם ערבי יום חמישי.

הלבנבנוּת הקסומה הזאת גרמה לי להתעלות על האינסטינקט ולא לגרר תלתלי שוקולד מעל

כשהחורף כבר התחיל להפציע והשמיים התחילו להתכהות מוקדם מדי.

היו לי אלף דברים אחרים לעשות, ואיך שלא מסתכלים על זה, זה היה ממש לא הגיוני.

אבל לא היתה לי ברירה. 

הם לא כמוני. לא מפונקים. 

יש להם הרבה מתכונים, ואפילו אתר שלם שמוקדש רק להם. אבל המתכון הזה - גם לא דורש אפיה, גם מלכלך מעט מאוד כלים, וגם קרמי וענוג.

ואתם יודעים כבר איך זה אצלי, יש גם גרסה פרווה. חסרת פשרות, כמובן.

Pots De Crème (פו-דה-קרם) מבושמים קלות (או: מילקי למבוגרים, כמו שבעלי גרס)

בהשראת מתכון של האשה החלוצה

400 גרם שוקולד מריר (תעשו טובה, תשתמשו בשוקולד שאתם אוהבים לאכול. יהא זה 80% או 45%. העיקר לאהוב את הטעם)

4 חלמונים, חשוב מאוד שיהיו בטמפרטורת החדר

קורט מלח

4 כפות ליקר שאוהבים; אני משתמשת בפרנג'ליקו

1/3 1 כוסות חלב או קפה רותח

לציפוי: קופסא אחת של שמנת מתוקה להקצפה

שמים בבלנדר את השוקולד המריר השבור לקוביות ביחד עם החלמונים*, המלח והליקר.

מערבלים מערבלים מערבלים עד שכל השוקולד פירורי לגמרי.

לגרסא החלבית:

מרתיחים את החלב עד שיתחיל לבעבע, רגע לפני שיתחיל לגלוש.

לגרסא הפרווה:

לוקחים את הקפה בעודו רותח (אפשר עם נס קפה, אבל ניסיתי, ועלי לומר שזה קצת מבאס).

מסירים מהבלנדר את המכסה, ובעודו מתערבל לו להנאתו שופכים פנימה את החלב או הקפה הרותח.

ממשיכים לערבל עוד כ-3 דקות, עד שכל השוקולד נמס והעיסה נראית כמו שוקו חם מדהים שאי אפשר לעמוד בפניו ושותים ממנו כאילו אין מחר.

מוזגים לכוסות הכי יפות שיש לכם בבית, שכבה של כ-3-2 ס"מ. איך שאוהבים.

אם תשאלו אותי, הדבר הזה הכי טעים אחרי חצי שעה במקרר, כשזה עדיין לא מתייצב וזה רך וקרמי.

אחרי שעה במקרר זה מתייצב.

מקציפים שמנת מתוקה עד 80%, כשזה קצף רך כזה, לפני שהוא מתייצב לחלוטין.

 לוקחים כף גדושה ומזלגים על שכבת השוקולד. מנענעים קלות עד שהקצפת תכסה הכל.

העיסה הלא אפויה הזאת פותחת צוהר לכל כך הרבה רעיונות ואפשרויות. מלבד העובדה שאפשר להשתמש בכלים שלא מיועדים לאפיה, אני חושבת על להשתמש בה כמלית לטארט שוקולד. או בטרייפל, מעל לפירורי עוגיות. 

---

* לא לדאוג לגבי החלמונים. הנוזל החם מבשל אותם, ובגלל זה חשוב ביותר שהם יהיו בטמפרטורת החדר ולא קרים מהמקרר. ואל תדאגו גם לבי החלבונים. אעלה בקרוב מתכון חביב ביותר לשימוש בחלבונים מיותרים.

אני

עדיין קיימת, כן.
רק עמוסה למדי.


(ואולי עדיין לא לגמרי מבינה מה רוצה מהבלוג הזה.)


החורף כאן, בעיצומו. על ימיו הקצרים, על הגשמים הדוקרים על האף, על הרוח הקרה שנכנסת לפה ואי אפשר לנשום.
אני מקווה שכולכם מכינים מרקים (ואוכלים אותם יום אחרי, עם קרוטונים מלחם ישן שנאפה בתנור עם שמן זית ואבקת שום).

אילוסטרציה ליום חורפי בירושלים

זה היה יום של בירוקרטיות לרוב, אבל ניצלתי את היותי בחוץ ואת היותם של עננים לנסות את הצעצוע החדש שלי

אני מכינה לאחרונה עוגיות שיבולת שועל. לא מצליחה להפסיק לאכול אותן, ומכינה עוד. וחוזר חלילה.


עוגיות שיבולת שועל / התבסס פעם, מזמן, על מתכון של מרת'ה סטיוארט, אבל עבר שינויים רבים ולכן ארהיב עוז ואומר שזה מתכון שלי


רכיבים:
2 כוסות קמח 70% (או שילוב כלשהו של קמח לבן ומלא)
1 כוס שיבולת שועל אינסטנט
2 כפיות מחוקות של אבקת אפיה
קורט מלח
2/3 כוס שמן
1/2 כוס סוכר חום כהה
1/2 כוס דבש או סילאן
2 ביצים
2 כפיות תמצית וניל
כוס נטיפי שוקולד (יש כאלה של כרמית עם 60% קקאו, מומלץ בחום)/חמוציות/צימוקים/חתיכות תמרים/אגוזים/כל העולה על רוחכם


טורפים בקערה את השמן, הסוכר, הדבש, הביצים ותמצית הוניל.
מוסיפים אליהם את הקמח, שיבולת השועל, אבקת האפיה והמלח. מערבבים עד שכל התערובת נטמעת.
מערבבים פנימה את התוספת הורסטילית (שוקולד צ'יפס!).


יוצרים בידיים רטובות כדורים קטנים ומניחים על תבנית במרחק של כ-3 ס"מ אחד מהשני.
אופים בתנור שחומם מראש ל-160 מעלות (חשוב שלא יהיה 180 מעלות, כי אז הדבש מפיק ריח לוואי שרוף לא נעים וכנראה שגם לא בריא במיוחד), כ-10-15 דקות, תלוי בגודל העוגיות שהכנתם. המרכז יהיה רך (אך לא נוזלי) והשוליים יציבים. כדאי להוציא לפני שהן יהפכו לזהובות לגמרי ויתיבשו.

פרווה וחסר פשרות

לפעמים, אין מה לעשות, זה חייב להיות פרווה.

או שיש איזה קרוב משפחה שומר-מסורת מבאס, או שאתה בעצמך שומר מסורת מבאס, או שמישהו אלרגי לחלב, או שמישהו אלרגי לתנאי המחיה של הפרות. לפעמים אין ברירה.
הבעיה מתחילה לרוב כשיש בסביבה גם אי-אלו אלרגים למרגרינה.

לכאן נכנסת שאיפת חיי (טוב, לפחות אחת מהן): למצוא/לארגן מתכונים שלא יכילו מוצרי חלב, ולא יהיו נסיון זול לחקות את אחיהם החלביים.
תוסיפו לזה את אהבתי הבלתי מתפשרת לשוקולד ולחסכון בזמן, ותקבלו את שני המתכונים הבאים.

שניהם למעשה עוגות בחושות, שניהם עסיסיים (זה עם חלב הקוקוס קצת יותר), שוקולדיים ונפלאים, נטולי מרגרינה ונטולי אפולוגטיקה על היותם פרווה.


עוגת שוקולד של רונית
את המתכון קיבלתי, כפי שתוכלו לנחש - מרונית. חמותי-in-law ואשת חיל. זאת עוגה שמכינים כשפתאום קולטים שאין קינוח לשבת וזמן הדלקת נרות עוד חצי שעה. מערבבים הכל ומכניסים לתנור (אני נתתי כאן סדר פעולות שהופך את העוגה למעט יותר משובחת, אבל המתכון המקורי קרא פשוט לערבב את כל החומרים, ככה סתם. גם ככה אפשר).
כאן משתמשים בשמנת מתוקה פרווה, גם היא לא להיט-בריאותי-נטול-שומן-צמחי-מוקשה, אבל פחות גרוע לכל הדעות.
העוגה הזאת קצת יותר "עוגתית" מהבאה. אם תכינו אותה בגרסת השוקולית היא מושלמת לילדים (או לבעלים עם חוש טעם מפותח ברמה של ילד), אם תכינו גם עם אבקת קקאו היא תצא קצת יותר אנינה. בכל מקרה, אם לא אופים אותה יותר מדי היא נפלאה ונעימה בפה.

2 כוסות קמח תופח (או 2 כוסות קמח + כפית אבקת אפיה + חצי כפית סודה לשתיה)

כוס סוכר

כוס ורבע שוקולית (כך במקור - אני אוהבת להחליף חצי באבקת קקאו, יוצא יותר ערב לחיכי)

3 ביצים

כוס שמן

כוס נס-קפה רותח

כפית תמצית וניל

כ-3/4 מיכל שמנת מתוקה

בוחשים את הסוכר, השוקולית/קקאו, הביצים, השמן, תמצית הוניל והשמנת המתוקה בקערה. מוסיפים את הקמח (ואת נספחיו המתפיחים), מערבבים מעט רק עד שמתקבלת תערובת אחידה. מוסיפים את הנס-קפה (יודעי דבר ימליצו לעשות זאת בהדרגה, אני אמליץ לחוס על זמנכם היקר ולערבב הכל ביחד במרץ, אף אחד לא ירגיש בהבדל) ומערבבים עד שמתקבלת תערובת אחידה, קצת דלילה.

מוזגים לתבנית עוגה סטנדרטית, או 2 אינגליש קייקס, או קאפקייקס - כמה שיוצא, ואופים על 180 מעלות.

עוגה אחת גדולה תשמח לכחצי שעה (או, כידוע, עד שקיסם יוצא יבש עם פירורים ממרכזה), אינגליש קייקס אולי 25 דקות, וקאפקייקס כרבע שעה. תסמכו על האינטואיציות שלכם.

ועכשיו לקטע הכי נחמד:

ממיסים חבילת שוקולד מריר עם שארית השמנת המתוקה (במיקרו , באן-מאי, בתלפטיה, לא אכפת לי איך), לערבב, ולצקת על העוגה כשמוציאים מהתנור והיא עודנה חמה.

עוגת שוקולד עם חלב קוקוס

זאתי, נימוחה זאתי. עשירה, רכה, רטובה.

הגעתי אליה בכלל כשרציתי להכין טארט שוקולד פרווה (יצא נפלא ומדהים, חוץ מהקלתית, שמשום מה התפתתי להכין על בסיס שמן ממתכון שמצאתי במוסף הקינוחים של ירחון נשים מסוים שאינני נמנית על קוראיו, ר"ל). חוץ מזה שהמתכון אומץ במהרה והוכן לכבוד שלושה שבתות רצופות, כך גם גיליתי את הבלוג המצולם-יפה-להחריד הזה.

אתם יכולים להכין את גרסת המקור, שהיא למעשה חלבית בעוונן של 6 כפות חמאה. לעניות דעתי, 6 כפות יכולות בהחלט להיות שמן במקום חמאה, וכאמור, 3 שבתות ברציפות, כבר אמרתי את זה קודם. חוץ מהשינוי הקטן הזה - הגֶן הרומני של בעלי חילחל אלי ואני מכינה כמות וחצי מהעיסה (שמניבה 3 אינגליש קייקס) בשביל לנצל יותר טוב את שארית חלב הקוקוס (שנמכר במחוזותינו בפחיות של 400 מ"ל). בימים כתיקונים אין לי הרבה שימוש בכוס חלב קוקוס מיותרת (ואל תגידו לי "מה עם הרצועות עוף בקארי וחלב קוקוס ב-5 דקות?", אתם מסתכלים על האדם הלא נכון), והעוגה הזאת קופאת מצויין.

אז אני נותנת לכם את המתכון מוכפל ב-1.5. רוצים כוס חלב קוקוס ספייר בשביל העוף שלכם? תכינו מהמקור (בהצלחה עם חישובי האונקיות) או תפחיתו שליש.

85 גרם שוקולד מריר

כוס ורבע אבקת קקאו

כוס ורבע מים רותחים

9 כפות שמן (מתנצלת שלא ליכלכתי בשבילכם כוס בשביל לבדוק כמה זה יוצא)

2 כוסות סוכר לבן

3 ביצים גדולות

כוס וחצי חלב קוקוס

כוס ו-3/4 קמח לבן (הכנתי עם חצי כמות של קמח 70% מלא, אף אחד לא עלה עלי)

כפית וחצי סודה לשתיה

3/4 כפית אבקת אפיה

3/4 כפית מלח

ממיסים את השוקולד המריר עם המים הרותחים ואבקת הקקאו ומערבבים עד שמתקבלת תערובת חלקה. מצננים מעט. אני ממליצה לעשות את זה בסיר שלא יהיה קטן מדי, בשביל שאפשר יהיה להוסיף לכאן ישר את שאר הרכיבים הרטובים ולחסוך לכלוך של עוד כלי.

מוסיפים לסיר את השמן, הסוכר, הביצים וחלב הקוקוס (ואם לא המסתם בסיר גדול מספיק, מערבבים את כולם בקערה נפרדת שאח"כ תשב לכם בכיור יומיים עד שיהיה לכם כוח לשטוף אותה, בינתיים הילדה הקטנה שלכם תעלה על כסא ותשפריץ את המים העכורים שיושבים בה לכל עבר).

בקערה נפרדת מערבבים את הקמח, הסודה, אבקת האפיה והמלח.

מוסיפים את הקמח וחבריו ומערבבים רק עד שמתקבלת תערובת אחידה.

יוצקים ל-3 תבניות אינגליש קייקס (או וריאציה אחרת של תבניות, אני סומכת על האינטיליגנציה שלכם) ואופים כ-25 דקות.

את חלב הקוקוס שנשאר (כן, כן! גם פה מנצלים שאריות עד הסוף) ממיסים עם חבילת שוקולד מריר (או חבילה וחצי, תלוי כמה מושחתים אתם מרגישים), מוסיפים כ-3 כפות ליקר שוקולד (מהנמוכים באחוזי האלכוהול שבהם), מערבבים ויוצקים על העוגות.

בשני המתכונים, אם ילדים מעורבים בעסק הזה (או, כאמור, בעלים ש...), אפשר לפזר סוכריות צבעוניות מעל. אם מעורבות פרינססות, אפשר גם פרפרים.