נחמה במנות קטנות

זה בא בתקופות.

לפעמים עוגה תופחת בתנור עושה את זה.
לפעמים מאפינס קטנים עם כל מיני דברים בריאים שהשיניים פוגשות.
לפעמים מוס שמתקפל במסירות לתוך כפית ונמס על הלשון.

לפעמים עוגיות קטנות, דחוסות, מתוקות ודקדנטיות שאי אפשר להפסיק לאכול.

הבטחתי פתרון לחלבונים מיותרים, הלא כן?

עוגיות פאדג' שוקולד (פרווה ללא תחליפים, ווהו!)

מכאן

3 כוסות אבקת סוכר (350 גרם)

2/3 כוס אבקת קקאו איכותית (75 גרם)

1/4 כפית מלח (חשוב ביותר)

3 חלבוני ביצים בטמפרטורת החדר

כפית תמצית וניל טובה

כוס שוקולד צ'יפס עם אחוז מוצקי קקאו גבוה (גם ככה כל מה שהולך כאן מתוק בטירוף)

מחממים תנור ל-180 מעלות.

שמים בקערה את אבקת הסוכר, הקקאו והמלח. 

מוסיפים בהדרגה את החלבונים ומערבבים. 

צריכה להתקבל עיסה צמיגית אך רכה, קצת כמו של בראוניז. לא נוזלית ונשפכת, ולא קשה כמו בצק עוגיות. (כאן היא מגדילה לעשות ומדגימה את הסמיכות הרצויה בוידיאו)

אם אחרי 3 חלבונים העיסה נראית לכם יבשה מדי, אפשר להוסיף עוד חצי חלבון או לחלופין כף של ממרח השוקולד החביב עליכם.

יוצקים בעזרת שתי כפות תלוליות קטנות על נייר אפיה.

אופים כ-10 דקות, בזהירות בזהירות. אם יצקתם עוגיות קטנות יותר, תאפו פחות, מן הסתם. העיקרון הוא שהן צריכות לצאת מהתנור כשהשוליים עשויים והלמעלה מבוקע ומבריק. 

הן תהיינה רכות מאוד; אל תתפתו לתת עוד זמן בתנור שייבש ויבאס להן את הצורה, ואל תתפתו לגרד אותן מנייר האפיה.

מסירים מנייר האפיה לאחר צינון מוחלט.

הזמנה

הפעם אני כאן בענייני יחסי ציבור.

לקראת סיום חוק לימודי במחלקה לצילום בבצלאל, אני מתכבדת להזמינכם לתערוכת הגמר שלי.

כדאי לכם, יהיה שם מזגן.

תגידו שלום אם תגיעו.
אני אהיה האחת עם כיסוי ראש.

אז מה שלומכם?

עוגת תפוזים של אמא, עיבוד של 2 מתכונים של סבתא. בעלת עדת מעריצים בכל רחבי הארץ.

וריאציה של עוגת גבינה מהספר של אורנה ואלה, על בסיס בצק עוגיות. פשוטה ונפלאה.

מאפינס טחינה

בראוני עם קרמל וגבינה מהספר השני של קרין גורן, עם שכבת טופי במקום קרמל.
לשיפור כל מצב רוח.

חידון לקוראים: כיצד קוראים לאלו התופינים? רמז: ארץ מולדתם בצרפת הרחוקה.
(סליחה, פשוט באיזשהו שלב רציתי להקיא מרוב התלהבות מהם ברחבי הבלוגיאדה. אבל מה לעשות, הם גם טעימים)

כיכר שיבולת שועל ושוקולד צ'יפס. מומלץ לסיים בעודה חמה הישר מהתנור, אח"כ זה קצת מתייבש.

בראוניז חתוכים לפרח, לשימוח יולדת טריה.

ענן ושמו ריקוטה

הכל התחיל בביקור במחלבת "ארץ זבת חלב ודבש"*, בו צ'ופרתי בחבילת גבינת ריקוטה שהיתה יום לפני תאריך התפוגה.
הייתי חייבת לחשוב מהר כיצד לנצל אותה, ונפל הפור על עוגת ריקוטה ושוקולד מהספר "עוגות גבינה" של רות אוליבר.

מסיבה שלא ברורה לי, כמות הסוכר היתה לא הגיונית ברמות שלא ניתן לתאר, ומצאתי את עצמי מוסיפה עוד גבינה, ועוד ביצה (פתאום נהייתי סקפטית לגבי הרעיון של מלית לא אפויה), וקמח, ועוד ועוד, וכך נולד מתכון חדש ומשובח.

זוהי לא עוד עוגת שוקולד-גבינה. גבינת הריקוטה מתמסרת לחיך, היא רכה וענוגה ואין לה את החמיצות של גבינה לבנה או גבינת שמנת**. שכבת השוקולד היא למעשה עיסת כדורי שוקולד מושחתת. כך דרים השניים בכפיפה אחת, העדינות והמתיקות המתונה של הריקוטה מאזנת את האוברקיל המתוק של שכבת השוקולד.


עוגת גבינת ריקוטה ושוקולד / מתכון שלי

לשכבת הבסיס:
150 גרם חמאה
100 גרם שוקולד מריר
250 גרם ביסקוויטים בטעם שוקולד, מפוררים

לשכבת הגבינה:
400 גרם גבינת ריקוטה
200 מ"ל שמנת חמוצה
135 גרם סוכר
2 כפות קמח
3 ביצים
כפית תמצית וניל
100 גרם שוקולד מריר טחון דק

מכינים את שכבת הבסיס:
ממיסים חמאה ושוקולד. מערבבים עם הביסקוויטים. משטחים על תבנית, מהדקים ומעבירים למקפיא ל-10 דקות.

מכינים את שכבת הגבינה:
מערבלים במערבל חשמלי ריקוטה עם שמנת וסוכר במהירות בינונית עד שהתערובת אחידה. מוסיפים את הביצים אחת אחת וממשיכים לערבל עד שהתערובת חלקה.
מוסיפים את הקמח והשוקולד הטחון ומערבבים בעדינות עד שהם נבלעים.
מוזגים על תערובת השוקולד ואופים בתנור שחומם מראש על 160 מעלות, כ-30 דקות, עד שמסביב זהוב במקצת והאמצע נראה מט אבל עדיין רוטט.
מעבירים לקירור למשך 3 שעות.
אם אתם לא עצלנים כמוני, אפשר להזליף קצת שוקולד מריר מומס בזיגזגים, זה יפה ונותן אחרית-דבר מתפצפצת בפה.

תהנו.

---
* לא, זוהי לא רשומה פרסומית, ואני מתחייבת בהן צדקי שלעולם לא יהיו כאן כאלה. פיכסה.
** כל הפאנצ'ליין של העוגה הזאת היא גבינת הריקוטה; בעיקרון, אני בד"כ בעד להחליף כל דבר בכל דבר, אבל במקרה הזה אני ממש ממש לא ממליצה להחליף בגבינות אחרות. טוב נו, אולי עם מסקרפונה זה יהיה מעניין. בבקשה תדווחו אם ניסיתם.

פינוק.

היה זה ערב יום חמישי, מאותם ערבי יום חמישי.

הלבנבנוּת הקסומה הזאת גרמה לי להתעלות על האינסטינקט ולא לגרר תלתלי שוקולד מעל

כשהחורף כבר התחיל להפציע והשמיים התחילו להתכהות מוקדם מדי.

היו לי אלף דברים אחרים לעשות, ואיך שלא מסתכלים על זה, זה היה ממש לא הגיוני.

אבל לא היתה לי ברירה. 

הם לא כמוני. לא מפונקים. 

יש להם הרבה מתכונים, ואפילו אתר שלם שמוקדש רק להם. אבל המתכון הזה - גם לא דורש אפיה, גם מלכלך מעט מאוד כלים, וגם קרמי וענוג.

ואתם יודעים כבר איך זה אצלי, יש גם גרסה פרווה. חסרת פשרות, כמובן.

Pots De Crème (פו-דה-קרם) מבושמים קלות (או: מילקי למבוגרים, כמו שבעלי גרס)

בהשראת מתכון של האשה החלוצה

400 גרם שוקולד מריר (תעשו טובה, תשתמשו בשוקולד שאתם אוהבים לאכול. יהא זה 80% או 45%. העיקר לאהוב את הטעם)

4 חלמונים, חשוב מאוד שיהיו בטמפרטורת החדר

קורט מלח

4 כפות ליקר שאוהבים; אני משתמשת בפרנג'ליקו

1/3 1 כוסות חלב או קפה רותח

לציפוי: קופסא אחת של שמנת מתוקה להקצפה

שמים בבלנדר את השוקולד המריר השבור לקוביות ביחד עם החלמונים*, המלח והליקר.

מערבלים מערבלים מערבלים עד שכל השוקולד פירורי לגמרי.

לגרסא החלבית:

מרתיחים את החלב עד שיתחיל לבעבע, רגע לפני שיתחיל לגלוש.

לגרסא הפרווה:

לוקחים את הקפה בעודו רותח (אפשר עם נס קפה, אבל ניסיתי, ועלי לומר שזה קצת מבאס).

מסירים מהבלנדר את המכסה, ובעודו מתערבל לו להנאתו שופכים פנימה את החלב או הקפה הרותח.

ממשיכים לערבל עוד כ-3 דקות, עד שכל השוקולד נמס והעיסה נראית כמו שוקו חם מדהים שאי אפשר לעמוד בפניו ושותים ממנו כאילו אין מחר.

מוזגים לכוסות הכי יפות שיש לכם בבית, שכבה של כ-3-2 ס"מ. איך שאוהבים.

אם תשאלו אותי, הדבר הזה הכי טעים אחרי חצי שעה במקרר, כשזה עדיין לא מתייצב וזה רך וקרמי.

אחרי שעה במקרר זה מתייצב.

מקציפים שמנת מתוקה עד 80%, כשזה קצף רך כזה, לפני שהוא מתייצב לחלוטין.

 לוקחים כף גדושה ומזלגים על שכבת השוקולד. מנענעים קלות עד שהקצפת תכסה הכל.

העיסה הלא אפויה הזאת פותחת צוהר לכל כך הרבה רעיונות ואפשרויות. מלבד העובדה שאפשר להשתמש בכלים שלא מיועדים לאפיה, אני חושבת על להשתמש בה כמלית לטארט שוקולד. או בטרייפל, מעל לפירורי עוגיות. 

---

* לא לדאוג לגבי החלמונים. הנוזל החם מבשל אותם, ובגלל זה חשוב ביותר שהם יהיו בטמפרטורת החדר ולא קרים מהמקרר. ואל תדאגו גם לבי החלבונים. אעלה בקרוב מתכון חביב ביותר לשימוש בחלבונים מיותרים.

אני

עדיין קיימת, כן.
רק עמוסה למדי.


(ואולי עדיין לא לגמרי מבינה מה רוצה מהבלוג הזה.)


החורף כאן, בעיצומו. על ימיו הקצרים, על הגשמים הדוקרים על האף, על הרוח הקרה שנכנסת לפה ואי אפשר לנשום.
אני מקווה שכולכם מכינים מרקים (ואוכלים אותם יום אחרי, עם קרוטונים מלחם ישן שנאפה בתנור עם שמן זית ואבקת שום).

אילוסטרציה ליום חורפי בירושלים

זה היה יום של בירוקרטיות לרוב, אבל ניצלתי את היותי בחוץ ואת היותם של עננים לנסות את הצעצוע החדש שלי

אני מכינה לאחרונה עוגיות שיבולת שועל. לא מצליחה להפסיק לאכול אותן, ומכינה עוד. וחוזר חלילה.


עוגיות שיבולת שועל / התבסס פעם, מזמן, על מתכון של מרת'ה סטיוארט, אבל עבר שינויים רבים ולכן ארהיב עוז ואומר שזה מתכון שלי


רכיבים:
2 כוסות קמח 70% (או שילוב כלשהו של קמח לבן ומלא)
1 כוס שיבולת שועל אינסטנט
2 כפיות מחוקות של אבקת אפיה
קורט מלח
2/3 כוס שמן
1/2 כוס סוכר חום כהה
1/2 כוס דבש או סילאן
2 ביצים
2 כפיות תמצית וניל
כוס נטיפי שוקולד (יש כאלה של כרמית עם 60% קקאו, מומלץ בחום)/חמוציות/צימוקים/חתיכות תמרים/אגוזים/כל העולה על רוחכם


טורפים בקערה את השמן, הסוכר, הדבש, הביצים ותמצית הוניל.
מוסיפים אליהם את הקמח, שיבולת השועל, אבקת האפיה והמלח. מערבבים עד שכל התערובת נטמעת.
מערבבים פנימה את התוספת הורסטילית (שוקולד צ'יפס!).


יוצרים בידיים רטובות כדורים קטנים ומניחים על תבנית במרחק של כ-3 ס"מ אחד מהשני.
אופים בתנור שחומם מראש ל-160 מעלות (חשוב שלא יהיה 180 מעלות, כי אז הדבש מפיק ריח לוואי שרוף לא נעים וכנראה שגם לא בריא במיוחד), כ-10-15 דקות, תלוי בגודל העוגיות שהכנתם. המרכז יהיה רך (אך לא נוזלי) והשוליים יציבים. כדאי להוציא לפני שהן יהפכו לזהובות לגמרי ויתיבשו.

מאחלת

שנה

טובה

ומתוקה

לכל קוראי הבלוג, ולשאינם מקוראיו.