(אני הולכת לנהוג במדיניות הבלגה והתעלמות מהמצב השורה כרגע בארץ. אני בטוחה שלאף אחד מאיתנו לא חסר עיסוק בחדשות בימים אלו. אתם איתי?)
זו לא היתה אהבה ממבט ראשון.
אני לא נוטה לנהות אחרי טרנדים, שלא לומר, נוטה לסלוד...
גם את טרנד הקאפקייקס אני עדיין מעכלת לאט לאט (איך לעזאזל אוכלים כזה דבר גדול ורב-שכבתי? זה לוקח את שאלת הקרמבו והמילקי בכוס מדידה קטנה)
כשהארץ נתמלאה סגידה לעוגיות מקרון, נותרתי אדישה וספקנית.
למה להשקיע כ"כ הרבה זמן וחומרי גלם יקרים בעוגיות גחמניות בצבעים זרחניים?!
עם עניין הצבעוניות עדיין לא השלמתי. לא רואה שום סיבה לאכול עוגיה ורודה, סגולה או כחולה.
השינוי החל אחרי שנתקלתי בפוסט בשם Macarons are for eating בבלוג Brave Tart.
התיזה שלה היא שלא נורא אם מקרונים מתחרבשים ונראים נורא. הם פשוט מאוד מאוד טעימים.
(וואלה? טעימים?)
ובכנות, אני לא יכולה לומר שהאתגר לא משך אותי. לכבוש את פסגת הפטיסרי עם העוגיות העדינות ומלאות הקפריזה האלה.
דבר הוביל לדבר ומצאתי את עצמי מנפה שקדים ואבקת סוכר, מקציפה חלבונים, מקפלת, מזליפה, ועומדת מהופנטת מול התנור.
כך נשאבתי לטרנד עוגיות המקרון.
ניסיתי מתכונים מספר. האמת היא שכולם די הצליחו לי, חוץ מהעובדה הלא פתורה שהם לפעמים יוצאים לי חלולים (יש לי כמה בירורים עם התנור שלי בנוגע לזה. גם בסוגיה הזאת ל-Brave Tart יש מה לומר).
למרות שיש מי שיגיד שמדובר בבזבוז זמן שלא לצורך, אני מעדיפה את המתכונים עם המרנג האיטלקי. טיפה יותר מסובך, אבל העיסה יוצאת סמיכה ומאוד מאוד נוחה לעבודה. גם את המרקם הסופי אהבתי יותר. הכיפה פריכה ואיתנה, ובפנים רך וענוג.
אני עם השגעונות שלי, לא מסוגלת להכין כמעט אף מתכון לפי הספר, וכאן את יצר המרדנות אני מנסה לנתב לשימוש בסוגי אגוזים שונים.
כמות שווה של אגוזי לוז טחונים ושל שקדים הניבה מקרונים נפלאים, בעלי טעם עמוק וחספוס אלגנטי.
עוגיות מקרון-אגוזי-לוז
וריאציה על מתכון מהספר של רביבה וסליה
200 גרם סוכר
60 מ"ל מים
75 גרם חלבונים (2 חלבונים מביצים מספר 2)
100 גרם שקדים (לא חייבים להיות מולבנים)
100 גרם אגוזי לוז
200 גרם אבקת סוכר
75 גרם חלבונים (2 חלבונים מביצים מספר 2) <-כן, שוב
בסיר קטן, ממיסים את הסוכר והמים תוך כדי ערבוב, להכנת סירופ סוכר. אם יש בידיכם מד-חום סוכר, ממשיכים לבשל את הסירופ עד 118 מעלות. אם אין לכם, בצק אלים הכינה הדרכה בדיוק בשבילכם.
במקביל, מקציפים 75 גרם חלבונים בעוצמה נמוכה עד לכדי קצף יציב.
כשסירופ הסוכר מגיע לטמפרטורה הנכונה והקצף יציב, מוזגים פנימה במהירות את הסירופ תוך כדי הקצפה.
ממשיכים להקציף עד שהמרנג מתקרר לגמרי.
ממיסים חצי כפית נס קפה בכמה טיפות מים (כמה שפחות!), מוזגים לקצף ומערבבים. זה יהיה צבע המאכל שלנו, שיתן גוון בז'י יפה למקרונים.
במעבד מזון טוחנים את השקדים ואגוזי הלוז יחד עם אבקת הסוכר (היא עוזרת שהשומן באגוזים לא יתפרק ותקבלו משחה. אמנם טעימה, אבל משחה). לאחר שהתערובת דקה-דקה מסננים אותה במסננת סטנדרטית.
מוסיפים לשקדים ואגוזים הטחונים את 75 גרם החלבונים הנוספים. מערבבים עד שנוצרת תערובת אחידה וסמיכה.
מקפלים פנימה בעדינות את המרנג לתוך התערובת עד שהיא אחידה לגמרי.
מעבירים לשקית זילוף עם צנתר עגול חלק, מזליפים עיגולים אחידים בגודל הרצוי ע"ג נייר איפה עם רווחים של 2 סנטימטר.
דופקים את המגש על השולחן כמה פעמים, להיפטר מבועות אוויר שיבאסו לכם את המקרונים.
אופים בתנור על 160 מעלות, כל פעם תבנית אחת בתנור. אופים למשך 6 דקות, הופכים את התבנית ואופים עוד כ-2-4 דקות, לקבלת אפיה אחידה.
המקרונים צריכים להיות יציבים אבל לא יבשים לחלוטין מבפנים.
לאחר שהמקרונים התקררו לגמרי, מסירים אותם מנייר האפיה, ממיינים לזוגות לפי גודל, ממלאים, ונותנים להם לנוח לילה במקרר.
הם לא יהיו טעימים לפני מילוי + לילה במקרר.
מלית אגוזי לוז
120 גרם אגוזי לוז
200 מ"ל שמנת מתוקה
100 גרם שוקולד מריר
שימו לב: הכינו את המלית בטרם תשטפו את מעבד המזון מריסוק השקדים והאגוזים!
קולים את אגוזי הלוז בתנור על 180 מעלות למשך 5-7 דקות, עד שהם זהובים. לאחר שהתקררו, מסירים בעזרת מגבת את הקליפות החומות. הן צריכות לרדת די בקלות.
טוחנים במעבד מזון את אגוזי הלוז עד שמתקבלת משחה נוזלית (זה יקח כמה דקות טובות. אל תפסיקו כשזה נראה מאוד גרגרי וסמיך).
מוסיפים את השמנת והשוקולד וממשיכים לרסק.
משהים במקרר עד להקשיה. כשמוכנים למלא את המקרונים, מוציאים את המילוי מהמקרר מראש, שיתרכך מעט.
מעבירים לשקית זילוף ומזלפים בין זוגות המקרונים כאוות נפשכם.
המלית יוצאת קצת מרירה, וכך טוב בעיני. עוגיות המקרון עצמן הן מאוד מתוקות ולכן זקוקות למלית מתוקה מה שפחות.
התמונות צולמו במסגרת תרגיל בקורס צילום המהולל של מתכוניישן.
בהמשך אקדיש פוסט שלם ומפורט לקורס הזה, ששינה את חיי. לא פחות.
סוף שבוע רגוע, שמח, מתוק ושקט.
שהשלום יתחיל בתוכנו.
---
זו לא היתה אהבה ממבט ראשון.
אני לא נוטה לנהות אחרי טרנדים, שלא לומר, נוטה לסלוד...
גם את טרנד הקאפקייקס אני עדיין מעכלת לאט לאט (איך לעזאזל אוכלים כזה דבר גדול ורב-שכבתי? זה לוקח את שאלת הקרמבו והמילקי בכוס מדידה קטנה)
כשהארץ נתמלאה סגידה לעוגיות מקרון, נותרתי אדישה וספקנית.
למה להשקיע כ"כ הרבה זמן וחומרי גלם יקרים בעוגיות גחמניות בצבעים זרחניים?!
עם עניין הצבעוניות עדיין לא השלמתי. לא רואה שום סיבה לאכול עוגיה ורודה, סגולה או כחולה.
השינוי החל אחרי שנתקלתי בפוסט בשם Macarons are for eating בבלוג Brave Tart.
התיזה שלה היא שלא נורא אם מקרונים מתחרבשים ונראים נורא. הם פשוט מאוד מאוד טעימים.
(וואלה? טעימים?)
ובכנות, אני לא יכולה לומר שהאתגר לא משך אותי. לכבוש את פסגת הפטיסרי עם העוגיות העדינות ומלאות הקפריזה האלה.
דבר הוביל לדבר ומצאתי את עצמי מנפה שקדים ואבקת סוכר, מקציפה חלבונים, מקפלת, מזליפה, ועומדת מהופנטת מול התנור.
כך נשאבתי לטרנד עוגיות המקרון.
ניסיתי מתכונים מספר. האמת היא שכולם די הצליחו לי, חוץ מהעובדה הלא פתורה שהם לפעמים יוצאים לי חלולים (יש לי כמה בירורים עם התנור שלי בנוגע לזה. גם בסוגיה הזאת ל-Brave Tart יש מה לומר).
למרות שיש מי שיגיד שמדובר בבזבוז זמן שלא לצורך, אני מעדיפה את המתכונים עם המרנג האיטלקי. טיפה יותר מסובך, אבל העיסה יוצאת סמיכה ומאוד מאוד נוחה לעבודה. גם את המרקם הסופי אהבתי יותר. הכיפה פריכה ואיתנה, ובפנים רך וענוג.
אני עם השגעונות שלי, לא מסוגלת להכין כמעט אף מתכון לפי הספר, וכאן את יצר המרדנות אני מנסה לנתב לשימוש בסוגי אגוזים שונים.
כמות שווה של אגוזי לוז טחונים ושל שקדים הניבה מקרונים נפלאים, בעלי טעם עמוק וחספוס אלגנטי.
עוגיות מקרון-אגוזי-לוז
וריאציה על מתכון מהספר של רביבה וסליה
200 גרם סוכר
60 מ"ל מים
75 גרם חלבונים (2 חלבונים מביצים מספר 2)
100 גרם שקדים (לא חייבים להיות מולבנים)
100 גרם אגוזי לוז
200 גרם אבקת סוכר
75 גרם חלבונים (2 חלבונים מביצים מספר 2) <-כן, שוב
בסיר קטן, ממיסים את הסוכר והמים תוך כדי ערבוב, להכנת סירופ סוכר. אם יש בידיכם מד-חום סוכר, ממשיכים לבשל את הסירופ עד 118 מעלות. אם אין לכם, בצק אלים הכינה הדרכה בדיוק בשבילכם.
במקביל, מקציפים 75 גרם חלבונים בעוצמה נמוכה עד לכדי קצף יציב.
כשסירופ הסוכר מגיע לטמפרטורה הנכונה והקצף יציב, מוזגים פנימה במהירות את הסירופ תוך כדי הקצפה.
ממשיכים להקציף עד שהמרנג מתקרר לגמרי.
ממיסים חצי כפית נס קפה בכמה טיפות מים (כמה שפחות!), מוזגים לקצף ומערבבים. זה יהיה צבע המאכל שלנו, שיתן גוון בז'י יפה למקרונים.
במעבד מזון טוחנים את השקדים ואגוזי הלוז יחד עם אבקת הסוכר (היא עוזרת שהשומן באגוזים לא יתפרק ותקבלו משחה. אמנם טעימה, אבל משחה). לאחר שהתערובת דקה-דקה מסננים אותה במסננת סטנדרטית.
מוסיפים לשקדים ואגוזים הטחונים את 75 גרם החלבונים הנוספים. מערבבים עד שנוצרת תערובת אחידה וסמיכה.
מקפלים פנימה בעדינות את המרנג לתוך התערובת עד שהיא אחידה לגמרי.
מעבירים לשקית זילוף עם צנתר עגול חלק, מזליפים עיגולים אחידים בגודל הרצוי ע"ג נייר איפה עם רווחים של 2 סנטימטר.
דופקים את המגש על השולחן כמה פעמים, להיפטר מבועות אוויר שיבאסו לכם את המקרונים.
אופים בתנור על 160 מעלות, כל פעם תבנית אחת בתנור. אופים למשך 6 דקות, הופכים את התבנית ואופים עוד כ-2-4 דקות, לקבלת אפיה אחידה.
המקרונים צריכים להיות יציבים אבל לא יבשים לחלוטין מבפנים.
לאחר שהמקרונים התקררו לגמרי, מסירים אותם מנייר האפיה, ממיינים לזוגות לפי גודל, ממלאים, ונותנים להם לנוח לילה במקרר.
הם לא יהיו טעימים לפני מילוי + לילה במקרר.
מלית אגוזי לוז
120 גרם אגוזי לוז
200 מ"ל שמנת מתוקה
100 גרם שוקולד מריר
שימו לב: הכינו את המלית בטרם תשטפו את מעבד המזון מריסוק השקדים והאגוזים!
קולים את אגוזי הלוז בתנור על 180 מעלות למשך 5-7 דקות, עד שהם זהובים. לאחר שהתקררו, מסירים בעזרת מגבת את הקליפות החומות. הן צריכות לרדת די בקלות.
טוחנים במעבד מזון את אגוזי הלוז עד שמתקבלת משחה נוזלית (זה יקח כמה דקות טובות. אל תפסיקו כשזה נראה מאוד גרגרי וסמיך).
מוסיפים את השמנת והשוקולד וממשיכים לרסק.
משהים במקרר עד להקשיה. כשמוכנים למלא את המקרונים, מוציאים את המילוי מהמקרר מראש, שיתרכך מעט.
מעבירים לשקית זילוף ומזלפים בין זוגות המקרונים כאוות נפשכם.
המלית יוצאת קצת מרירה, וכך טוב בעיני. עוגיות המקרון עצמן הן מאוד מתוקות ולכן זקוקות למלית מתוקה מה שפחות.
התמונות צולמו במסגרת תרגיל בקורס צילום המהולל של מתכוניישן.
בהמשך אקדיש פוסט שלם ומפורט לקורס הזה, ששינה את חיי. לא פחות.
סוף שבוע רגוע, שמח, מתוק ושקט.
שהשלום יתחיל בתוכנו.
.jpg)
